<h1>ספר מורה חטאים והנקרא גם ספר הכפרות חברו ה"ר אליעזר מגראמיישא הביאו בכל בו סימן ס"ו</h1>
<h2>דף פו.</h2>
אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי שמעון ברבי יוסי ורבנן [פסחים קי"ט ע"א] מאי דכתיב וידי אדם מתחת כנפיהם, פירוש מתחת כנפי החיות, כדי לקבל בעלי תשובה מפני מדת הדין, וימינו פשוטה לקבל שבים. תשובה מגעת עד כסא הכבוד, שנאמר שובה ישראל עד ה' אלוהיך. בעלי תשובה באין עד מקום שאין מלאכי השרת רשאין לבא, שהם מרוחקים מן השכינה ל"ו אלפי רבבות פרסאות, שיש חצר גדול לפני הקדוש ברוך הוא כל כך, שנאמר שרפים עומדים ממעל לו. שובה ישראל עד ה' אלוהיך. קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. אני ה' מלמדך להועיל. בני קח אמרי ותמצא נועם לנפשך. אני בראתיך, יצרתיך, עשיתיך, הנקתיך, קדשתיך, האכלתיך, הלבשתיך, הלמדתיך, הורתיך, הזהרתיך ליראה את שמי הגדול הגבור והנורא. נתתי לך תורתי לקיים מצות ולדבקה בה כל הימים, לזכור טובתי אשר לך. הזהרתיך מלחטוא לפני, ושלא לשמוע לאל זר אשר בלבבך הערל והטמא והמחטיא את לבך הזונה אשר רוח זנונים בו. שוב אלי בכל לבבך ואני אמציא תועלת לך, כי תשובה בראתי לך בטרם הרים הטבעו, כי אהבתיך.
בני שוב למקום בכל לבבך ובכל יהביך. וזכור בוראך אשר בראך, טרם תלך אל ארץ עיפתה חשך וצלמות. והנה ידו פשוטה לקבל שבים, כי הקדוש ברוך הוא מחבק לכל השבים ומקבל אותם, שנאמר וימינו תחבקני, זה המתחרטים על מעשה הלבבות השובבים. ארבעה הם חלקי כפרה לבעלי תשובה, אחד בואתחנן, וב' באתם נצבים, הרי ג' בתורה, ובנביאים כתיב לכן בזאת יכופר עון יעקב, כל האל"ף בי"ת בו חוץ מן דל"ת, כי ד' תשובות נרמזות בו. כל שמתענה ד' פעמים בשנה ג' ימים רצופים וג' לילות, מוחל לו הקדוש ברוך הוא כל עוונותיו, ואלו הן, קודם עשרה בטבת, קודם שבעה עשר בתמוז, קודם ראש השנה, ובעשרת ימי תשובה, ובנביאים ביחזקאל ג' אם ישמעו ואם יחדלו, ואמר השומע ישמע והחדל יחדל.
וד' תשובות הן, ואלו הן. (תשובות) [תשובת] הבא, תשובת הגדר, תשובת המשקל, תשובת הכתוב.
בני שים אזנך לתוכחתי, וכגון זה אמרתי, יש חוטא בהשחתת זרע. יש חוטא לבא על הפנויה, בתולה או בעולה, ואינו נותן אל ליבו כי כל אשה רואה נדות, ואינה טובלת כשהיא פנויה, הרי הוא כבועל נדה בטומאה. יש בועל נערה המאורסה או אשת איש. יש מכה רעהו, או שופך דמו באונאה. יש מקניטו בדברים, או לוקח פרנסתו. יש גונב או גוזל או מלוה בריבית. יש מאנה את חבירו. יש מסיג גבול רעהו. יש מונע מלתת צדקה. יש זולל וסובא. יש בסעודת הרשות. יש בשתיה. יש בהנאת גופו. יש בדברים בטלים. יש במיני שמושים באשה. יש בקלות ראש. יש במלשינות. יש בשבועת שוא. יש בחרמות. יש במספר קומי. יש בהשחתת זקן. יש בחילול השם. יש בהזכרת שם שמים לבטלה. יש במשא ומתן. יש בכיבוד אב ואם. יש בזלזול חכמים. יש בראיה. יש בשמיעה. יש בשמע שוא. יש בדיבור הפה. יש בקושי ערוה. יש בחניפות. יש במחלוקת, יש חוטא ומחטיא ומדבר שקר. יש שונא תוכחות. יש רודף אחרי רננות ושררה. יש בנבלה. יש בהרהורים. יש עושה ומאריך לו. יש קונה עולמו בשעה אחת. יש נוחלין ומנחילין, שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא.
אשרי האיש מייסר ליבו, ושב בתשובה שלימה, ועובד את בוראו בכל לב ובכל נפש ובכל מאודו, בכל דרכיך דעהו, והכר בוראך, ושוב אליו בתשובה שלימה. אין אמונה כאמונת אל אחד. אין לקח כלימוד הלב. אין עטרה כעטרת הענוה. אין זירוז כזירוז החבורה. אין רנן כרנן הרוחה. אין הדור כהדור הגיון, אין קלוס כקלוס קדושה. אין טכס כטכס טובה. אין נהוג כנהוג נעימה. אין חמוד כחמוד חסידות, אין זהור כזהור אמורים. אין קדום כקדום קרבן. אין מעלה כתשובה. אין טובה כתשובה. בני שמע אמרי והט אזנך לתשובה.
כלל אמרו בתשובה, כי כפי הנאת החוטא, יש לו לעשות תשובה. אם חטא אדם בהשחתת זרע, מרוב חמום התאוה הוציא שכבת זרע ושיחת ארצה, ועתה מתחרט על חטאו, כחום לבבו יתענה לכוף יצרו, ולא ירחץ במים בארבעים ימים רצופים, לבד שבתות וימים טובים וראש חודש, או ארבעים ימים שני וחמישי ושני. ואם יפגע בו ראש חודש, ישלים אחר כנגדו. וביום תעניתו לילה שלפניו ושלאחריו לא יאכל בשר ולא ישתה יין, אבל בשאר ימים יאכל. ככה יעשה לארבעים ימים.
תשובת הבא שיש לו הנאה בקושי אבר מאד, וימנע עצמו, ואל יוסיף ואל ישחית זרעו עוד, זו היא תשובת הבא. תשובת הגדר, יגדור עצמו מדבר זה, ואל יסתכל בעוף ובהמה וחיה בשעה שהם נזקקים זה לזה, פן יקשה אברו, ולא יטה ולא ידבר דבר מעניני תאוה. זו היא תשובת הגדר. תשובת המשקל, כפי הוצאת הזרע ישקול בעצמו שלא יחמם בחימום מרחץ, ויקבל עינוי הגוף במשקל ההנאה, וידאג ליבו, למען ימנע מתענוגות בני האדם. תשובת הכתוב, כפי חומר הכתוב יעשה, ילקה, יורה לכל שחטא. ואם בא על הפנויה, בתולה או בעולה, בין כדרכה בין שלא כדרכה, יחשוב בליבו מה שחטא בביאת פנויה זו, יתן אל ליבו, כשבא עליה שלא טבלה, וכל אשה רואה נדות, וכיון שלא טבלה הרי הוא בכרת.
תשובת הבא, אם באה לידו אותה אשה או אשה אחרת והוא יכול לחטוא בה, ונמנע ממנה שהוא מתגבר את יצרו מלעשות תאותו, ומונע עצמו מן החטא, זו היא תשובת הבא. תשובת הגדר, לא יראה שחוק נשים שנה או שנתיים, ויתענה ארבעים ימים, ולא יסתכל בפני אשה לא בחזה לא בדדיה ולא בבגד הערוה, ולא אשתו נדה כל זמן שלא טבלה, ולא יאכל בשר ולא ישתה יין, ולא ירחץ, לא יראה מחול נשים ובתולות, שלא יתאוה להן ולא חשוק שלהן, ויתודה בכל יום, ויתענה מ' ימים רצופים, ואם יעשה יותר, טוב לו. תשובת המשקל, לא יגע בבשרן ולא במלבושיהן בעודן עליהן, ויצער גופו בשכיבה ביום ובלילה. תשובת הכתוב, כרות יכרת עצמו מהנאת הגוף, ישכב בקושי ולובש שחורים וילקה ויצטער.
אם חטא בנערה המאורשה [שהוא בסקילה], או באשת איש שהוא בחנק, ולא שכב עמה, אמנם חטא בה שנהנה ממנה בהכנסת עטרה או הערה מקורה, בין כדרכה בין שלא כדרכה, או בכל העריות, או ברצונה שנתרצית לו לטעום מים גנובים מרוב חשק ערותה, או בביאה, מעוות לא יכול לתקון הוא, אם לא שב בתשובה שלימה. תשובת הבא, שבאה לידו זו או אחרת, ולבו מת אחריה, ומונע ומעביר רוחו, ואף על פי שהיה יכול לעשות כבראשונה, מונע עצמו. תשובת הגדר, ימנע עצמו מלראות פני נשים ותכשיטיהן, בין עליהן בין שאינן עליהן. ולא יהיה במקום שהן שוחקות. ולא ישמע קול נגונן אף בכינור. ולא יריח בשמים שעליהן. ומתרחק מלילך ומלישב עמהן. ולא ישמע שום דבר חשק תאוה. ולא ירים עיניו באשה אף לאשתו כשהיא נדה. ולא יקרוץ להן בעיניו ובשפתיו, ולא ימלול באצבעותיו לשום אשה, אף לאשתו כשהיא נדה כל זמן שלא טבלה. ולא יתייחד עם שום אשה. ולא ישכב עם אשתו הטהורה, בגנות ובפריצות, כגון בפרדסות ובחצירות. ואינו דש באשתו לזרות חוצה. ולא יהיה עסקו עם נכריות כלל. תשובת המשקל. יש לו לשקול צער נערה המאורסה כנגד שנהנה ממנה. אסור שנה תמימה לאכול בשר ולשתות יין, לבד שבתות וימים טובים. ולא יאכל לחם חם. ולא ירחץ כי אם בערבי שבתות ובימים טובים. ולא ילך לראות שום שחוק, אך לברכת חתנים. ולא יעדן עצמו לשום דבר. וילקה בכל יום. וישכב על הקש וכר בראשו. ויסיר רוח הבהמות שבו חמד התאוה, מהיות קשתו ננערת. וחיי צער יחיה. ושק ילבש על בשרו. ולא ידבר בענין התאוה כלל. ולא ידבר עם אשה בשווקים, ומשמשים ומיני אהבה ומיני חשק ומיני חמודים. תשובת הכתוב. הבא על אשת איש חייב מיתה, אם כן יסבול כל הדינין המשולים למיתה, ישב בקרח בתוך השלג, בכל יום שעה אחת, כדי שיכול לגמור והוא רחום עד שמע ישראל וכל הפסוק של שמע, או בימות החמה לפני הזבובים אם יכול לסבול, או יסבול סמים שהם קשים כמיתה. ואין לו להשתמש עם אשה, כי אם עם אשתו. ויש לו להתוודות בכל יום בבכי ואנקה, בכל מיני סיגוף וצער, מאחר שאסרה על בעלה. אבל אם אנסה שלא אסרה, די לו כמו בעריות או כריתות אחרות שעבר עליהן, שילקה ויתענה מ' ימים רצופים, וישכב לארץ, ולא ירחץ ולא יתענג, ולא ילך בשחוק ובטיולים.
הבא על נכרית, חייב הוא להתענות מלהיות קשור עמה באש. ולא יאכל בשר, ולא ישתה יין, ולא ירחץ, עד שוב אף ה' ממנו. וכן הבא על שפחה כנענית, יתענה ולא ירחץ ארבעים ימים. המחבק נשים והמנשקן והממשמשן בלא שכיבה, יתענה שני וחמישי ושני, ולא יעשה עוד, ולא יבא עוד פתח הבית שלהן, פן יבא לידי הרגל עבירה. הבא על נדה, אפילו אשתו, יתענה ארבעים ימים, וילקה בכל יום, ולא יאכל בשר, ולא ישתה יין, ואל יאכל לחם חם. ואם חיבקה, או בא עליה בחיבוק אבריה, או נשקה, יתענה, ואסור להביטה כשהיא טמאה, ולא לחבקה, ולא לנשקה, ולא ירבה עמה דברי תפלות, ולא יאכל עמה, ולא ישב, ולא ישכב אצלה, ואפילו בלא קירוב בשר, עד שתטבול במים, ואז ישמש עמה בטהרה ובקדושה להיות תאותו תאוה, וישעשע עמה בלא געגועיה לאהוב אותה, שלא יהרהר באשה אחרת, כי אם עליה.
כל אדם יהיה זהיר בעצמו מכל דברים המביאים לידי תיעוב, כגון להיות עם נשים כלל. וכמו כן באכילה שאדם להוט אחרי גרונו, פן יאכל ספק איסור כל עיקר האסור לו, יש לו לידע מי השוחט, שיהיה בקי בכל הלכות שחיטה, וכן מי הוא הבודק, שיהיה בקי בכל פרקי הריאה בכל הענינים, שאם יהיה שוגג שמצאו אחריו טריפה, יש לו להזהירו פעם אחת, ואם יעשה פעם אחרת יעבירוהו כמשפט, ואסור לאכול מבדיקתו עד אשר יתקן עותתו. וכן השוחט ומצאו אחריו נבילה, שחיטתו פסולה. המנקר ומצאו אחריו חלב, מלקין אותו, ומזהירין אותו מאומנותו שלא יעשה עוד, ואם יעשה עוד ואינו נזהר, מעבירין אותו לגמרי, ומלקין אותו, ולהכריז עליו בקהל עד שתראה תשובתו שלימה, בלא רמאות ובלא נבול, ולאחר שיעשה מה שגזרו עליו, אז אחינו הוא, כי כל הנמצא חלב אחריו, והשוחט שנמצא אחריו נבילה או אחר הבודק טריפה, פסול, עד שתראה תשובתו בצידו. וכן המגבן גבינים מחלב שאין ישראל רואהו, וכל החשוד בדבר איסור, מעבירין אותו עד שישוב תשובה ניכרת.
מי שחטא במסיבת הרשות, ובשתיית זולל וסובא, יש לו למנוע עצמו מלעשות עוד מלסעוד, כי אם בסעודת מצוה, ולא ימשוך ביין את בשרו, ולא בשכר, כי אם על שולחנו עם ביתו. ואין לו להתענג במיני תענוגים, ולמעט באכילה ובשתיה, פת במלח תאכל כפי כחך שתוכל לסבול, יין במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה תהיה עמל, ואי אתה ניזוק.
המכה את חבירו, יבקש ממנו מחילה, וטוב לו, וילקה, ולא יגביה עוד ידו על חבירו. אבל רבינו תם פסק לכרות לו אגרופו. ואם רצח, יגלה ג' שנים, וילקה בכל יום, ויאמר כי רוצח הוא, ולא יאכל בשר, ולא ישתה יין, ולא יגלח את שערו, ולא יכבס בגדיו, כי אם ראשו פעם אחת בחודש, ויקשור ידיו בשלשלאות של ברזל, או בצוארו, ויבכה בכל יום על זה, ויתודה בכל יום, עד שיגמור תעניותיו וגלותו. ואחר כך יתענה שנה תמימה שני וחמישי ושני, אף על פי שהתענה ג' שנים בכל יום. ולא יעשה רעה לשום אדם, ויהיה שפל ונדכה ושתקן לכל אדם אולי יש תקוה. ואם לקח ריבית מישראל, יש לו להשיב לו או ליורשיו הריבית שלקח ממנו. אחד הנותנו ואחד הלוקחו. ולא ילוה בריבית לשום אדם, אפילו לגוי, שנה אחת, בין ריבית בין אבק ריבית. ואפילו ריבית דברים אסור, כי העושה דבר זה, לא יחיה לעולם הבא בתחיית המתים, וימות מהרה ויתמוטטו נכסיו. וכל הערמת ריבית לא יעשה, וישוב בתשובה שלימה לפני בוראו. הגוזל מחבירו, או גונב לו ממונו, יש לו לפרוע לו או ליורשו כל מה שגנב או גזל מכל וכל, ויותר יתן לו, כי הפסידו מן הריוח. ויש לו ללקות על לאו שעבר ולהתענות בו, כי על כל עבירה היה לו להתענות ארבעים ימים. ועל כריתות ומיתות בין דין לצער ולסגף גופו כפלים. ועל לא תשא יותר מכולם. וכשמשיב את הגזילה, ישמור עצמו שלא יקבל פקדונות, ושלא ילך על ממון חבירו, ויתרחק מממון שאינו שלו, ויתן צדקות יותר משאר בני אדם, ויעשה גמילות חסדים מגופו וממונו, ואז ימצא כפרה.
כפר בעיקר והמיר דת, הרי עבר על כל התורה כולה, וצריך להסיר כל מלבושי תפארת, ולא ישית עדיו עליו, ויתאבל ויבכה ויתענה ויצטער כמה שנים, עד שיתמכמך רוחו, ויתכפר עונו. ולא יאכל בשר, ולא ישתה יין, ולא ירחץ, כי אם מעט בכל ערב שבת וערב יום טוב, וראשו פעם אחת בחודש או פעמיים, וימנע עצמו מלכת לבית שחוק וגילה, ואל ישב אצל כומרים וגלחים, וכל מקום שמדברין מטומאות עבודה זרה, ויתרחק מכל התועבות ומכל הנאות שבהם ומפתח ביתם. ומיד שעשה תשובה, יטבול אחר הטינוף, והרי הוא כשאר ישראל. ומכל ענין ישוב אל בוראו, ויצטער כפי מה שנהנה. ועל אשר שמח ביום חגם, וחילל את השבת, והשתחוה לעבודה זרה, ונהנה מדבר אסור, ושתה יין נסך, ובעל בת אל נכר, ועבר כריתות, על כן יזהר לשוב אל בוראו ולשמור עצמו מכל חטא, ויעבוד בוראו בכל לבו ובכל מאודו, ויקבל כל אדם בשמחה.
המבזה חבירו והמלבין פניו, אף בינו לבין עצמו, קשה לו כמות, וכל שכן ברבים, ואומר לו דברים שקורעין לבו, ומנתקין גידיו ומורשי לבבו, וברבים שמבזה הוא וזרעו, במה יש לו תשובה על זאת, אם לא שיבקש עליו ויחנן לפניו למחות על עלבונו, וצריך לו להשתטח תחת כפות רגליו, שנאמר לא תונו איש את עמיתו, ויראה אפילו אונאת דברים.
יש עבירה קלה בעיניך, וקשה מחמורה. המוציא שם רע על חבירו כמו נואף וכיוצא בו, שנאמר ויסרו אותו. המבזה את חבירו, קשה מהמכהו ומהסוטרו בלחייו. המקפח פרנסתו, קשה מגזילתו. המונע מלתת לו צדקה, קשה מגונב לו ממונו. הגוזל פרוטה לעני, קשה מגוזל ממון לעשיר. המדבר עליו כזבים, קשה מכולם. המחטיא קשה מן החוטא. המלעיג קשה מכל העובר. המתלוצץ מעובר עבירות בעצמו. המקניט קשה מהמכהו. המקנא קשה מהחובלו.
הנשבע בשם קשה מכל פשעים, כי השבועה מראה כאילו מגעת עד כיסא הכבוד. מי שנשבע בחיי המלך, אפילו מן האמת, קשה על הכל, שהוא עובר על דבריו. ועל כן אל תתמה כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא. למה יקצוף האלוהים על קולך. כי השבועה קשה ומכלה את הכל. החרם הוא השבועה, כי העובר על החרם כאילו עובר בכל התורה כולה. חרם בגימטריא רמ"ח. אם חטא בשבועה או בחרם, יש לו ללקות כמה פעמים, ויש לו ליזהר מלשבע בתורה או בנשמת אבותיו, כי אם בראשו או בגופו. וישבע לקיים המצוה, ושלא יעבור על דברי תורה, ולא יזכור שם שמים לבטלה, ויזהר כשיברך השם הנכבד והנורא שיברכנו ביראה, שנאמר את ה' אלוהיך תירא. כשמזכיר בוראו ירעד, שנאמר עבדו את ה' ביראה. ואל יהרהר בו בבית הטינופת, ובלא רחיצת מים. ועל כן ירחץ ידיו כל שעה. המסיג גבול ילקה, וישיב לו כפלים.
המדבר בבית הכנסת בשעה שמתפללים, משיג גבול המקום שהוא ניצב בעדתם, ויש לו לשבת במורא לפני המלך הקדוש הנכבד והנורא. שב לפניו ביראה ובענוה בלב נשבר. התחנן לפניו ואז יהיה קרוב אליך ונמצא לך וישמע תפלתך, אך שתתפלל בכונת הלב. ואם דיברת דברים בטלים כאילו מתלוצץ, ולא נתת יראתו על פניך, לכן התפלל בכל מיני כוון והכנעה לפניו, ותתודה חטאתך, ותברכהו. המלשין על חבירו, הרי הוא משניאו בעיני השר, ומעליל עליו לקחת ממונו, וממית את חבירו בעוני, ואשת חיקו ובניו ובני ביתו. ואם היה גוזל ממונו, לא היה לו צער כל כך, וחטא גדול הוא זה, על כן ישלם לו מלשינותו, ויהיה לו כעבד, ויבקש ממנו מחילה בפני כל בני ביתו. והוא לימד השר לקחת ממון מכל בני ברית, על כן ראה כמה עבירות יש בזה, ויש לו לשבר רוחו בכל כוחו, עד שיתכפר בדבר. אמר ריש לקיש מאי דכתיב אם ישוך הנחש בלא לחש, לעתיד לבא מתקבצות כל החיות כולן אצל הנחש ואומרות לו, ארי דורס ואוכל, זאב טורף ואוכל, אתה מה הנאה יש לך. והוא אומר מה יתרון לבעל הלשון, כי למלשין אין לו רפואה, אם לא שישיב למי שהפסיד כפלים ממה שהפסידו, ואם אין לו לשלם יבקש לו מחילה וישוב לה' בכל לבבו ובכל מאודו. הרכיל אין לו רפואה, אם לא יבקש מחילה, ויפייס הנכלם, ואל יעשוק אותו עוד.
אל תחנוף האדם, פן תשכב ותרדם לעד, ואם מנהגו להחניף, ישוב מדרכו הרעה, כי החניפות מרבה הרעה, והקדוש ברוך הוא שונא אותו, שנאמר כי לא לפניו חנף יבא. בני אל תתחבר לחנפים ולגאים, כי ירדו למות פתאום. ומי שיש לו רוח נמוכה, הברכה לו סמוכה.
וגם אלה הגיד לי ריש לקיש, הזהר באזהרת לאוין, פן תעבור באזהרתן, שעליהן אתה צריך ללקות מכת מרדות. ואם עברת, התענה ארבעים ימים רצופים, ותלקה בכל יום, כי מלקות שלהם עומד במקום מיתה. ועתה בזמן הזה אין מלקות, על כן הזהר מלחטוא, וכל לאו תתקן כפי העבירה.
המגלח זקנו בתער, עובר בה' לאוין, אל תשחת את פאת זקנך. ואל תספר קומי, משום ובחוקותיהם לא תלכו. ואחרים אשר המה בכתובים. המספר קומי, פירש ר"ש [ז"ל] לפנים במצח, מדרכי האמורי, שמסתפרים לפניהם, ומשיירין בלורית מאחוריהם. ל"א דין אמורים לגלח שער שלמעלה מן האזנים, וזה קומי. בתשובת הגאונים. העובר לאו ילקה ויתודה, ואל יחטא עוד. אבל מלך מסתפר בכל יום. כהן גדול מערב שבת לערב שבת. כהן הדיוט אחת לשלושים יום. הזהר בעשה לקיימו, פן יכוך מכת מרדות. ותקיים כל אחת ואחת וטוב לך. והוי זהיר בוחי אחיך עמך. ולא תסיג את גבולו, ולא תקח את מחייתו בשום ענין, כי אם בסחורה או מטבע כנגד השלטון. ואם יבוא אחר ויוסיף לו כדי ליקח מחבירו, זה הדבר לא ניתן למחול, ונקרא רשע, ואין גזלן כמוהו. ואם לא ישמע למייסריו ולמוכיחיו לעשות תשובה, יש להבדילו ולנדותו עד שיתקן עותתו בתשובה. ואם לא, יהא מתועב ומשוקץ עד שישוב. זה אמר לי מטטרו"ן שר הפנים ומיכא"ל וגבריא"ל ושמעיא"ל וסנדלפו"ן ואליהו ודוד ושלמה וכל הנביאים והמלאכים לה'. בני אל תחטא בעיני', פן תכשל לזה ולבא. ואל תחטא באזנך, בשמע שוא לפניך, שלא ישמע לפני אדוניך בעת תעמוד בתחנוניך. ואל תחטא באף ובריח בפיך ולשונך ובמאכלך ולא בידיך, כי מעשה עדיך נגדך, ולא בלבבך ובמחשבתך, ולא במשגל, ולא ברגליך, (ורוחץ) [ורוץ] למצוה מעגליך. ואל תחטא ברוחך ובנשמתך. עסוק בתורה כפי כוחך. ואל תחטא בפני בוראך. ואל תתאוה שום ענין, כי אם להודות לה' יתברך. זאת תורת השב בכל לבו ובכל נפשו לידבק בבוראו, יחשוב בליבו מה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, אם היה בסכנה היה לו ליהרג ולמסור עצמו למיתה, ולקבל יסורין קשים בעבור בוראו.
וכן אין ליהנות אפילו שעה קטנה בניאוף, וילמד העינים מלהסתכל באשה, כי אש היא עד אבדון תאכל. אם שומר עצמו מניאוף, פעמים כעבור כבוד ה', פעמים בעבור כבודו, פעמים בעבור הפסדו פן יאמרו נואף הוא, משחית נפשו הוא יעשנה, ואין זה עובד בוראו באמת, אבל מי שמונע עצמו במקום שאין שם בושת, כי רוב בני אדם רואים פני נשים, והוא אינו עושה, זה עובד יוצרו באמת. ואמר הר"מ מרוטנבור"ק כי שמו חרם שלא יהיו אנשים עם הנשים במחול, והיו דורשים יד ליד לא ינקה רע. ואמרתי כי אינו ר"ל על זה, כי אם לרעה, כי אינם רשעים לעשות בפרהסיא. ומביא ראיה מכהן גדול על ענין סוטה שלוקח המנחה מידו לידה. והתיר לכל בניו הדבר. ואמרתי הדבר לר' אברהם מושנה"ם, ואמר גם אני שמעתי זה, ומעיד אני עליו בשבועה, אבל טוב להניח הדבר, ויש לו לאדם למנוע עצמו מכל דבר שהגוף נהנה מהן, בעבור הפרוצים על ידי נשים להרהר אחריהן, וליגע ולישב אצלן, ומלהסתכל בבגדיהן החמודות, ומלשמוע נגינתן, ומלדבר עם אשה בסתר, בין אשת איש בין פנויה, חוץ מאשתו כשהיא טהורה, ובה ישמח בכל חשק תאות ליבו בגעגועיה במשמושים בחבוקים בנשוקים בדבוקים. כמו שאמרו מלוה ישראל בריבית, אין לו להלוות אפילו לגוי, כן הדבר הזה. מי שנואף עם אשה בין ישראלית בין גויה בין כנענית, או רבע בהמה, או השחית זרעו בכל עניני חשק תאוה, הוא ישמר מלהסתכל בפני אשה, ולא בבגדיה, אפילו שטוחים בכותל. ולא יעמוד על המטה שאיש ואשה שוכבין עליה, והעושה זאת כאילו עומד על כריסה של אשה. וישמור עצמו מכל יחוד עם אשה, ומכל ענינים המביאים את האדם לידי הרהור. ואל יסתכל במלבושיהן, ולא בחזה שלהן, ולא במקום לינת דדיהן, ולא כנגד דדיהן, ולא כנגד בית התורף, כי דבר זה מביא רוח זנונים בקרבו להתעותו, והנה נשמר בנפשו לגופו בעודו אצלה, ונכנסת חדוד בלב שניהם, ומתמלאים הרהורים ונדון לאיש לתת כדרכיו וכפרי מעלליו. ויש לו לאדם למנוע על הדברים המביאים לידי קרי, כדכתיב זנות יין ותירוש יקח לב. כי אש היא עד אבדון תאכל. ומים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם. וסופן יורדים לגיהנם אש לא נופח, על כן לא יהרהר ויחשוב בליבו מחשבת הרהורי נשים, כי אם על אשת חיקו ישמח ויגל באהבתה, כי היא שומרתו מן החטא. ומצילתו מלבא במחשכים.
בני שמע לעצתי, שוב אל אביך קונך בכל לב, ושמח על אשר ה' אלוהיך מייסרך לכפר עונך, כל מי שעוונותיו מרובין מזכיותיו, מרבים לו בעולם הזה לשלם לו כל מעשיו הטובים. וכל מי שזכיותיו מרובין, מנכין לו בעולם הזה ומייסרין אותו, ודומה לו כמי ששרף את כל התורה כולה. אשריכם כל הצדיקים שנפרעים מכם מכל עבירה קלה, זהו שנאמר ואין עול. החזק במוסר אל תרף, וברך אלוהי המשפט צדק בכל עת אשר יהיה אוהבך מייסרך, אורח חיים תוכחות מוסר. ויהיה שפתיך נגדך תמיד, ותתבייש ממעשיך, ותלבן מצואתך, ותטבול במקוה ישראל ה' אשר מי מטהרך, מי מקנך, מי בראך, תשא לבבך אל בוראך, כי ידו שטוחה ופשוטה לקראתך, ושא עיניך השמימה, הדבק באהבתו ויראתו, כי הוא אלוהיך ומלך עולם יודע כל נעלם. תם תהלה לאל.
